תקציר:

אנה התבוננה על האורות שהלכו והתקרבו מבעד לחלון, אחרי מסע של עשרים וארבע שעות מאוסטרליה היא הייתה זקוקה למראה זה. אבל לא לנחיתה. לא למפגש עם האדמה ולא לכל האנשים בחייה. היא התגעגעה לרומי, אבל רצתה להישאר באוויר, התגעגעה לירון, אבל רצתה להישאר רק עם ההרגשה הזו; געגועים היו לה הרבה יותר קלים לשאת מבית. במיוחד כזה שתמיד חשבה עליו כבית של ירון, אפילו שגרו שם כבר הרבה שנים יחד. אולי החיפוש אחר אלן הוא המרד שלה נגד הבית הזה שהוא הקים סביבה; גדול, נוח, מרוהט כמו בז'ורנל. בגיל חמישים מחליטה אנה לנסוע לנפאל ולשחזר את הטיול אחרי הצבא, כולל סיפור האהבה עם אלן האוסטרלי. המסע מטלטל לא רק את חייה, אלא גם את חייהן של ענת ומיכל. החברות בין שלוש הנשים שהחלה לפני עשורים, נשזרה עם השנים בקשרים של אהבה, חברות ומשפחה. עלילת הספר עוקבת אחרי המסע בנפאל ונעה קדימה ואחורה בזמן בסיפור התבגרותן וחברותן של השלוש, על הבחירות שעשו ביחד ולחוד ועל מערכות היחסים שלהן עם הגברים בחייהן, עם ילדיהן ובינן לבין עצמן. בתוך כך עולות שאלות על האחריות שלנו לקשר עם הזולת, על האפשרות לשאת את מציאות החיים היום־יומית, ואל מולם – הרצון במשהו עוצמתי, מסעיר, גדול מהחיים. "החלטנו לדבר על אהבה" הוא ספר שבוחר לדבר על אהבה כמעשה וכאידיאל. מתוך עלילת המסע להימלאיה וסיפור חייהן של הנשים הוא מציע התבוננות על האופן שבו הן תופסות וחיות את האהבה, על סוגיה ועל האופן שבו האהבה מניעה את חיינו. הדר מרחב־נאמן היא מטפלת באומנויות, בביבליותרפיה ומורה ליוגה. -- מהכריכה האחורית.